בשבועות האחרונים אני מסתובב בחוסר שקט. סוף השנה המתקרב גורם לי להרהר המון על השנה שהיתה ועל זו שתבוא, מין תחושה של בחינה עצמית וחיפוש. אני כל הזמן שואל את עצמי מה תהיה קפיצת המדרגה הבאה שלנו.
דווקא בגלל שהשנה האחרונה היתה מצוינת בגפן טים פתאום מגיעה השאלה: הצלחנו – ומה הלאה? עוד מאותו דבר? איך אפשר לגייס אנרגיה? ומה היעד הגדול הבא?
התייעצתי עם חברה טובה שאמרה לי משפט חכם: למה צריך קפיצת מדרגה בכלל? ומי אמר שצריך להחליט על זה עכשיו, כי כתוב במקרה בלוח השנה? זה הרי מועד מקרי. העצה שלה היתה – תמשיכו לעשות עבודה טובה כמו שאתם כבר עושים.
מצד שני, אני חייב להודות שלדמיין יעד ולהשיג אותו זה מה שנותן לי אנרגיה. המסע הזה יחד איתכם, לעבר היעד הנכסף הוא מה שמתמרץ אותי, כמו לעבור שלב נוסף במשחק מחשב. ולכן – גם אם זה מעט "מדומיין" כמו משחק – אני עדיין צריך את זה ונהנה מזה.
אבל לפני שאנחנו קופצים אל החלומות והמטרות הבאים והבאות, היה לי חשוב שהתהליך עצמו יהיה בריא ומסודר. אז הנה כמה כללים שכתבתי, כמה עקרנות שלאורם נכתוב כולנו ביחד, את המטרות שלנו לשנה הקרובה.
לפני שחושבים קדימה, חשוב להודות אחורה
רגע לפני שקופצים לשים יעדים, חשוב רגע לעצור ולהסתכל אחורה, לשים לב להישגים ולשמוח בהם. לעיתים קרובות מידי אנחנו מתעלמים מההצלחות שלנו וישר מחפשים את המדרגה הבאה. אבל מה הטעם בלחשוב קדימה כל שנה מחדש, ואז בסוף השנה – שוב להתעסק רק במה שחסר ולא במה שהושג?
הסרט של סיכום השנה הוא רק חלק קטן מההישגים שלנו ועדין כיף להסתכל עליו לראות איזה דברים מדהימים קרו. כמו שאמרתם בהחלט היתה קפיצת מדרגה, וצמיחה אישית, לצד כאבי גדילה וסימני מתיחה. עשינו עבודה מדהימה השנה וגם עוד השנה נמצא את ההזדמנות לחגוג אותה – בטיול שנתי חורפי.
וכן – היתה שנה מדהימה.
למחוק – לפני שמוסיפים
משהו ממש חשוב שלמדתי הוא שעל כל מטרה חדשה שלוקחים חובה למחוק מטרה ישנה ולהיפרד ממנה יפה. מטרות אי אפשר רק לאסוף כי ממש כמו כל אגרנות – בסוף ניקבר תחת מלא מטרות שהופכות לפסולת בלתי שימושית.
כדי לומר "כן" לחדש צריך לומר "לא" לישן, לכן חשוב לעצור רגע ולבחון את היעדים, החלומות והמטרות שצברנו לאורך זמן.
אפשר לבטל חלק מהמחויבויות שלקחנו על עצמנו בשנה שעברה – חלקן לא מתאימות לנו יותר, חלקן מבזבזות לנו זמן וחלקן לא הצלחנו לממש. חשוב לעשות "פאנג שווי א-לה מארי קונדו" לסל המטרות שלנו, להשאיר רק את אלו שחשובות באמת -ולא להתבייש לזרוק חלק כדי לאפשר לחדשות לתפוס מקום. רק אחרי ניקיון ותעדוף אפשר יהיה להשיג מספר מטרות מצומצם וממוקד. ביחד נבחר את המטרות שטובות לכולנו ויביאים אותנו אל המדרגה הבאה.
יעדים גדולים ומרהיבים
יעד גדול הוא תמיד משהו שמושך אותי פנימה. קצת כמו פנטזיה מתוקה, אני נוהג לדמיין אותו לפרטי פרטים, איך זה ירגיש, איך יראה, מי יהיה איתי באותו הרגע, איך אדע שהשגתי אותו.
הוא חייב להיות משהו עם כזו עוצמה מוחשית שתלווה אותנו כל השנה: במיוחד ברגעים הקשים שבהם ארצה לוותר או אתעייף, היעד "ימשוך" אותי קדימה דווקא בגלל שהוא כל כך ברור. הוא לא יכול להיות יעד של מספרים, משהו אמורפי או טכני, הוא חייב להיות בשרני ומחושי.
יעד שטוב – לכולנו
אי אפשר להשיג יעדים גדולים לבד, לכן היעד חייב לתת ערך לכל הצוות ולשבות את דמיון כולנו. רק אם נצליח לדמין אותו ביחד, ואת אותה תחושת הישג – נצליח להגיע אליו. בסוף קביעת יעדים הוא לדמיין עתיד משותף שטוב לכולנו, או לפחות לרובנו, ולעזור אחד לשני להגיע לשם.
זה חייב להיות יעד שקל לתקשר ולספר לאחרים, כזה שימשוך גם אותם וייצר ערך לכולנ. חשוב לנסח לא רק מה צריך לעשות, אלא גם למה זה חשוב. אם זה יעד שעושה טוב לא רק לנו, אלא לממשקים יותר רחבים אז בכלל טוב, כי יעד שמייצר ערך רחב הוא יעד ראוי יותר וכנראה ימשוך פנימה הרבה יותר אנרגיה.
יעדים קטנים לאורך הדרך
לצד היעד הגדול, הנכסף והפנטסטי חשוב לשים לעצמנו יעדים קטנים לאורך השנה. אנחנו צריכים לחוות התקדמות לעתים קרובות יותר מאשר מכשולים.
כדי להתמיד במסע לעבר המטרה הגדולה, אי אפשר להיות תלויים בכוח הרצון בלבד, כי כוח רצון זה דבר שנגמר מהר מאוד. לכן חשוב שהמסע אל היעד יהיה גם כייפי. זה בעצם להכין מראש ״טריקים״ שיעזרו לנו להתגבר על משמעת נמוכה או כוח רצון נמוך – וגם רגעים כאלה יגיעו.
כדאי לבנות תוכנית תגמולים עצמית קטנה. במסע עם הצוות חשוב לתת לצוות את המטרות, המשאבים והזמן שהם צריכים כדי להצליח, ולעמוד על כך שאנחנו נדע לתמוך אחד בשני ככל האפשר כדי ליצור אקלים של תשומת לב להתקדמות, שבו כולם מחפשים הזדמנויות לסייע ולהתקדם.
"היזהר מהמשאלות שלך, הן עלולות להתגשם"
כשמסמנים חלומות לעתים אנחנו רצים מהר מידי עם הפנטזיה ולא שואלים את עצמנו האם זה באמת מה שאני מאחל לעצמי, האם זה מדויק לנו כצוות. לעתים אנחנו עובדים קשה רק כדי להשיג משהו שבסוף הוא בכלל לא מה שעושה לנו טוב.
אז רגע אחרי שרושמים את המטרות והמשימות חשוב לעשות להן "מבחן היפוך", לנסות לתקוף אותן ולבדוק אם הן באמת מה שיעשו לנו טוב. רק אחרי שנהיה בטוחים שהן מדויקות לנו – שווה וכדאי לצאת לדרך.
אז הנה עכשיו, אחרי שיש את העקרונות לקראת יום האסטרטגיה הבא שלנו, אני נוסע הלילה למדבר לבד לשלושה ימים, להתנתק, לחשוב, לחפור עם עצמי, לדמיין, לפנטז – כל זאת כדאי שאהיה מוכן לקראת הבנייה שלנו ביחד של השנה הקרובה – הכל פתוח ותלוי רק בנו – פלטפורמה להגשמה עצמית.
איזה משחק כייפי זה, כמו תהליך של בריאה. והכי כיף? לשחק אותו ביחד.
שתהיה אחלה 2019,
עם התחדשות, צמיחה והגשמת חלומות במשותף.