ביטקוין – חלק א': הכסף החדש

משהו גדול קורה בכלכלה העולמית, והבאז רק הולך ומתעצם: בלוקצ׳יין, ביטקוין את’ריום, ico וקריפטו – הגיע הזמן להעמיק ולהבין באמת את יסודות מהפכת המטבעות הווירטואליים שמפרקת ומרכיבה מחדש את המושג ״כסף״.

בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי התופעה והחלטתי לנסות לעשות סדר ולשתף אותך בכל מה שלמדתי. חילקתי את המייל הזה לשני חלקים:

החלק הראשון הוא הסבר פשוט אך ממצה, המדריך המלא למטבעות וירטואלים ואיך הם עובדים, משהו שכל מנהל חייב להכיר.

בחלק השני, שאשלח בשבוע הבא, אני אתאר את ההזדמנויות העסקיות האדירות שנוצרו בעקבות המהפכה.

המהות: האידאולוגיה של הביזור

הטורנדו הדיגיטלי עבר תחום תחום בחיינו, פירק אותו, ביזר אותו והרכיב אותו מחדש, תעשיית המוזיקה, המדיה, התחבורה המלונאות כולן. עכשיו הסופה הזו מגיעה למבצר האחרון – הכסף.

אם חושבים על זה, כסף הוא אחד הרעיונות הכי מבריקים שהמציא האדם: לוקחים נייר חסר ערך, מסכימים בינינו שיש לו שווי, והופלה – קיבלנו את הדבר הזה שמסובב את העולם.

האנושות עברה המון במסעה עם הכסף, מכלכלת הבארטרים דרך מטבעות זהב, יצירת איגרות שמוצמדות לזהב ועד לכסף ״פיאט״ שנהוג כיום ונשלט על ידי הממשלות במדינות.

אנחנו כל כך מכורים לכסף עד שלפעמים אנחנו שוכחים שהוא רק קונספציה וירטואלית. כסף זה רעיון, משהו שקהילה החליטה שיש לו ערך, שמיוצר בכמות מוגבלת, יש אפשרות להחליף ולחלק אותו למנות קטנות והוא ניתן להעברה בקלות.

אל הרעיון הזה מגיעה מהפכת האינטרנט ומערערת גם אותו, הרעיון האידאולוגי של הכסף הדיגיטלי החדש נהגה ברוח הפתיחות של האינטרנט: אנשים יוכלו להעביר אותו אחד לשני p2p בלי שבאמצע אף אחד יתערב – לא מדינה, לא בנק, לא מס הכנסה, ולא סולק או חברת כרטיס אשראי שיגזרו קופון. זה קצת כמו מה שקורה בתחום המוזיקה, שהתחיל עם קאזה והיום חי בטורנטים ובקודי. כסף לאנשים, בשביל האנשים, כסף חופשי.

כדי שכסף כזה יתקיים הוא צריך להתמודד עם אתגרים גדולים ושאלות גדולות: איך מנהלים כסף ללא מוקד מרכזי שרושם את הטרנזקציות? איך יוצקים לו ערך? איך מאבטחים אותו נגד האקרים? ומי בכלל מנהל את הערך המוניטרי שלו?

את כל אלו פתר בן אדם מסתורי או בכלל גוף בשם ״סאטושי נקאמוטו״, שאף אחד לא יודע מי הוא (או הם) אבל הוא ברא לנו את השיטה והתשתית למהפכה הפיננסית של המאה

השיטה: הבלוקצ׳יין – ספר החשבונות המבוזר הראשון

כאן אנחנו מגיעים לחלק הכי מעניין, פריצת הדרך של השנים האחרונות – הבלוקצ׳יין, שמאפשר את שני היסודות שנדרשים ליצירת מטבע דיגיטלי: ביזור ואבטחה.

הסכמנו שכסף הוא משהו וירטואלי והיום הוא בסך הכל מספרים בדאטה בייס. כשאני משלם על האייפון החדש באפל סטור, מהמספר הוירטואלי שיש לי בבנק יורדים 4,000 והם מתווספים לחשבון של אפל (שיהיו בריאים, להר המזומנים של 250 מיליארד דולר) ולמספר שלהם יש פלוס 4,000. אפשר לדמיין את זה כמו אקסל ענק שמתעדכן במספרים.

כדי לנהל מטבע דיגיטלי צריך בסופו של דבר ״ספר חשבונות״ שינהל ויעקוב אחרי כל הטרנזקציות – למי להוריד ולמי להוסיף. בעולם פשוט ופשטני היה מחשב אחד שעליו היה אותו מסמך אקסל אימתני, והוא היה מנהל את ספר החשבונות הענקי.

מצד שני, אם נרצה שלאף אחד לא תהיה שליטה על ״הקופה״, אם נרצה מטבע מבוזר שאי אפשר ״לסגור״ או לשלוט בו – אז המסמך הזה צריך להיות מפוזר בהרבה מקומות.

הבלוקצ׳יין הוא ספר חשבונות כזה, ולא רק שהוא לא נמצא במקום אחד, הוא למעשה מכיל מיליוני עותקים, שנמצאים על כל המחשבים של כל המשתמשים בו. כל בעל מטבע מוריד ״ארנק״ למחשב שלו, שהוא תוכנה שמאפשרת לו לשמור את הכסף.

הארנק הזה מכיל בנוסף למידע האישי את כל ספר החשבונות הדיגיטלי הענק של כל שאר המשתמשים במטבע, שמתקיים ומתעדכן במקביל אצל כולם. בספר הזה, כל שורת פעולות שקרו בעולם במטבע מתועדת וננעלת בתוך ״בלוק״ מידע, וכל בלוק מחובר לבלוק מידע אחר, כך שנוצרת שרשרת ארוכה של בלוקים שמכילים מידע על טרנזקציות. זו למעשה שרשרת הבלוקים שנקראת בלוקצ׳יין.

הגאונות בבלוקצ׳יין היא האבטחה שלו: אם עד הבלוקצ׳יין כל המידע היה שמור על שרת שמוגן על ידי פיירוולים (חומות אש) – קצת כמו עיר עתיקה שבונים סביבה חומה, הבלוקצ׳יין למעשה פירק לגורמים את העיר, הפך אותה לבתים-בתים ופיזר והפיץ אותם לכל עבר מסביב לעולם, כך שלמעשה אין מקום אחד שאותו אפשר לתקוף ולפרוץ. אין היום אף גוף עם מספיק משאבי מחשוב (וחשמל) כדי לפרוץ את הבלוקצ׳יין.

יכולות ״ספר החשבונות״ המבוזר והמאובטח משמשות להרבה יותר מרק מטבעות – זו מהפכה אמיתית בניהול דאטה. האו״ם, לדוגמא, נעזר במודל הזה כדי להתמודד עם הבעיה של יותר ממיליארד אנשים שמסתובבים בעולם בלי תעודת לידה: הוא בונה על בסיס הבלוקצ׳יין מערכת תעודות לידה דיגיטליות שמיועדת למדינות עולם שלישי.

יש המון מטבעות חדשים: עולם הקריפטו–קארנסי

הבלוקצ׳יין נוצר בתחילה כדי לאפשר את קיומי של הביטקוין, המטבע הראשון שנוצר בטכנולוגיה הזו והתקבל בחשדנות רבה בקהילה הפיננסית, אבל בהתרגשות ועניין אצל קהילות מסוימות ומגוונות שזיהו את היתרונות הייחודיים שלו (אידאליסטים, האקרים, גופים ואנשים אנטי ממסדיים וכמובן סוחרי סמים).

לאט לאט היכולת להעביר כסף מצד אחד של העולם לצידו השני בצורה מהירה, מוצפנת, באנונימיות ובחינם קסמה לעוד ועוד קהלים. ככל שההליך הפך יותר ויותר מקובל כך ערכו של הביטקוין נסק: אם לפני שבע שנים קנית ביטקוין ב-100 דולר, היום יש לך 140 מיליון דולר! אפילו אם התעוררת מאוחר יחסית, וקנית ביטקוין רק לפני שנה, אז הכפלת את השקעתך פי 8.

אבל ביטקוין הוא לא היחיד. בזכות אותו ספר חשבונות מאובטח ומבוזר, כל אחד יכול ליצור מטבע חדש על תשתית הבלוקצ׳יין, וכך נולדו מטבעות נוספים, שהשם המקובל לכולם הוא קריפטו–קארנסי, בנם גם האת’ריום (או בקיצור את׳ר) שנחשב היום לכוח עולה לצידו של הביטקוין.

יותר ויותר אנשי מיינסטרים ואפילו חברות משקיעים היום במטבעות הספקולנטים הללו, אך במקביל הולכת וגוברת הביקורת עליהם מצד ממשלות וחברות ממסדיות שטוענות שהמטבעות האלה הם רמאות ולמעשה אין להם ערך והם לא קיימים באמת.

הנפקות ico – הדרך החדשה של חברות לגייס כסף

העליה בשווי המטבעות הפכה קהילה לא קטנה של מיליוני אנשים שמחזקים בהם לעשירים מאוד על הנייר. משתמשים שקנו מטבע באלפי דולר פתאום מחזיקים במטבעות בשווי מיליוני דולרים, ולחלקם הגדול יש בעיה ״להנזיל״ אותו – בין אם בגלל בעיות מס או סחירות שונות.

כך נולדו הנפקות ico, שהן למעשה הנפקות של חברות שמוכנות לגייס במקום דולרים ממשקיעים רגילים, גם מטבעות דיגיטליים (ביטקוין ואת׳ר) כחלק מהזנקת החברה. בתמורה למטבעות הם נותנים ״טוקנים״, מעין אסימונים שנותנים זכויות בחברה החדשה, אבל לא אחוזי בעלות.

גם פה המספרים פשוט מהממים, כמעט בלתי ניתנים לתפיסה: מתחילת השנה גויסו בהנפקות ico יותר מ-2.5 מיליארד דולר! זה יותר ממה שגייסו בכל תעשיית ההון סיכון בעולם. סטארט-אפ ישראלי בשם בנקור, למשל, גייס מטבעות דיגיטליים בשווי של 150 מיליון דולר!

ובחודשים הקרובים כבר מתוכננות עשרות רבות של הנפקות ico הרבה יותר מבבורסה האמריקאית או בהון הסיכון, נוצרת כאן דרך חדשה, מהירה, מסוכנת אך יעילה יותר לגייס כספים, להזניק ולממן חברות ללא התערבות הרגולטור.

כיום אנחנו רק בתחילת המהפכה. הזמן ההיסטורי של המטבעות הדיגיטליים מקביל לאיפה שהאינטרנט היה בשנת 95, כשג׳ף בזוס ארז את הספרים הראשונים שלו מהגראג׳ ולארי וסרגיי היו עוד דוקטורנטים שבנו מנוע לניהול מידע בספריות. יש שיגידו שביטקוין הוא בועה מסוכנת והם כנראה גם צודקים, כי לא ברור איזה מטבע ספציפי מתוך עשרות החדשים ינצח וישלוט בעולם הדיגיטלי. מצד שני, את רכבת הבלוקצ׳יין והמשמעויות העסקיות הדרמטיות שלה אי אפשר יהיה לעצור.

בשבוע הבא אשלח לך את החלק השני, עם ההזדמנויות העסקיות האדירות שנפתחות לכל חברה בזכות המהפכה הזו, ביניהן: מטבעות של מותגים, מכירת שירותים ומוצרים, הנפקה וניהול קופונים, לוגיסטיקה, מיקרו–פיימנטס גיוס כספים ועוד.

יש למה לחכות, גפן

– למאמר זה יש חלק ב': ביטקוין – ההזדמנות העסקית.