אז כולנו יוצרים סיפורים כל היום, מספרים לעצמנו את הסיפור שלנו ואז לאחרים בפייסבוק, על כוס בירה עם חברים, סיפורים גדולים וסיטואציות קטנות מהחיים. אנחנו מספרים בעבודה כאשר אנחנו משווקים, כשאנחנו מנהלים את הצוותים שאנחנו מובילים. אבל האם יש עקרונות מנצחים, לכל הסיפורים הטובים?
מסתבר שיש נוסחה לכתיבת סיפור, מעין מתכון, שהיום אחלוק איתך, כתב אותו מומחה מוערך בעל שם עולמי – רוברט מקיי, בספרו "סיפור", התנ"ך של כל גדולי התסריטאים בהוליווד, שעל בסיסו הוא ערך סמינרים לבמאים זוכי אוסקר לצד מנכ"לים של מותגים כמו נייקי ומיקרוסופט.
זה ספר חובה לכל מספר סיפורים והיום אתמצת לך את עיקרו, שפשוט פותחים את הראש ויכולים לשפר כל סיפור ולתת השראה לסיפורים חדשים.
ההבדל בין סיפור לרעיון
סיפור הוא הדגמה "חיה" לרעיון, ההופך את הרעיון לפעולות דרך שורת "אירועים" שקורים ל"גיבור" המוכיחים את הרעיון – ללא צורך בהסברים נוספים.
הגיבור
כדי שדמות תהפוך לגיבור הסיפור, הוא חייב שתהיה לו מטרה. יהיה לו רצון להשיג משהו, ייתכן ויהיה לו גם רצון מנוגד (מודע או שלא), אנחנו צריכים להאמין שיש לו את האפשרות התיאורטית להשיג את מה שהוא רוצה. הגיבור חייב לייצר אצלך אמפתיה הוא לא חייב להיות סימפטי אבל כדאי שיהיו לו נקודות תורפה משמעותיות איתן הוא ינסה להתמודד לאורך המסע.
המסע
בתחילת הסיפור מתרחק "אירוע" לטוב או לרע, אשר מוציא את חיי הגיבור מאיזון בו היה ומוציא אותו למסע להשגת צורך או שאיפה שיש לו. בדרך במסע הוא יתמודד נגד "אויבים" אמיתיים או מדומים, אנושיים או נסיבתיים שיעמדו בינו לבין המטרה, במהלך המסע הוא יעבור דרך התמודדות חיצונית לצד שינוי פנימי. בסוף המסע הגיבור חייב להיות במקום אחר, חיצונית או פנימית.
הקונפליקט
בכל סיפור טוב הגיבור חייב להיות בקונפליקט המחייב אותו לבחור, בין שני כוחות שונים, בלי קונפליקט אין סיפור. כולנו כבני אדם נמצאים כל הזמן בקונפליקטים, הם אלו שמעסיקים אותנו במסע החיים.
אנחנו לא יכולים לשאת מציאות ללא קונפליקטים, בני אדם שאין להם קונפליקט, ימצאו לעצמם אחד במהירות.
האויב, המכשול והסיכון
מול הגיבור צריך להיות אויב, ככל שהאויב יהיה יותר חזק ככה אנחנו נעריך יותר את הגיבור. הערך של מה שהגיבור מנסה להשיג קשור ישירות לסיכון שהוא לוקח על עצמו. ככל שהסיכון יותר גדול כך הגיבור יותר גדול.
תגובת נגד
בסיפור הגיבור מבצע פעולה, ואז מקבל מהעולם, תגובה אבל כזו שהוא לא ציפה לה. היא מפתיעה אותו בסוגה או בעוצמתה.
אופי
האופי האמיתי של הגיבור מתגלה בעקבות הבחירות שלו כאשר הוא תחת לחץ והתמודדות, ככל שהלחץ גדול יותר, ככה ההתגלות חזקה יותר וכך גם נחשף הטבע האמיתי של הגיבור.
נקודת מפנה
אי אפשר לכתוב סיפור בו כל מה שקורה בו מתבקש וצפוי חייבת להיות נקודת מפנה שתפתיע גם את הגיבור וגם את הקהל.
פלוס ומינוס
סיפור טוב עובד בעליות וירידות, לאחר סצינה חיובית, תמיד תבוא סצינה שלילית ולהפך. לא מעניין אותנו לצפות בגיבור שכל מה שקורה לו הוא רק חיובי. (פעם היה נסיך מוצלח ועשיר, והכל היה טוב ואז הוא התחתן והיה מושלם והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה). התנועה של הסיפור בנויה מאירוע (+) ולאחריו אירוע (-). כשמבינים את זה ברור יותר למה אנחנו אוהבים סיפורי סינדרלה או להבדיל סיפורי אדם נוימן. כשאנשים נעים על רכבת הרים, בין הקטבים נוצר סיפור.
המשבר
הגיבור יתקל או לפחות ירגיש מאויים ממשבר אפשרי, המבטא את הקונפליקט הגדול של חייו, הדרך שבה יבחר תבטא את אופיו האמיתי ותביא את הסיפור לשיא אפשרי.
HOOK, HOLD and REWARD
כשמספרים סיפור צריך בהתחלה "לתפוס" את הקשב HOOK, ההתנעה חייבת לקחת בכוח את תשומת הלב לחטוף את הקהל לתוכו, לאחר מכן הסיפור צריך "להחזיק" את הנמענים בקשב ובעניין HOLD, ובסופו הוא צריך לתת סוג של "REWARD" ערך וסיפוק. אחת הדרכים הכי טובות לבדוק סיפור, הוא לספר אותו ל- 10 אנשים, חברים, בני משפחה, אנשים זרים ולהתבונן בתהליך שהם עוברים. אם ענית על 3 המשימות, האם הם נתפסו בהתחלה, האם הסיפור החזיק אותם, והאם הם חשו סיפוק בסופו. בהתאם לתגובות לשפר ולשפר ולשפר אותו, למחוק את כל הקלישאות, להוריד את "הבטן" ולחזק מה שנדרש.
עקרונות אלו הם רק הבסיס לתורה שלמה שאצר מקיי, הספר שלו עבה כמו אנציקלופדיה ולהעביר את מלוא הידע שלו נדרשת סדנה של שלושה ימים מלאים. על בסיס הפורמט הזה, באה מעל היצירתיות וכמובן טכניקות ששוברות אותו או מתרגמות אותו לפורמטים ופלטפורמות חדשות. (באותו הקשר של מה ששלחתי לך שבוע שעבר על "נכון" מול "משוגע").
כשחשבתי על עקרונות הסיפור, קרו לי שני דברים, בהתחלה השלכתי אותם על כל מיני סיפורים שאני מכיר וניסיתי לראות אם זה עובד (וזה עובד), מטוני סופרנוס ועד דונלד טראמפ. מפאודה ועד הסטוריז של מאיה ורטהיימר.
אחר כך קרה לי משהו אחר, יותר עמוק, השלכתי את עקרונות הסיפור על סיפור החיים שלי, ושמתי לב שהם רלוונטיים לחיים האמיתיים שלנו. הגיבור הוא אנחנו, הקונפליקטים שתמיד קיימים, הבחירות שמראות על האופי האמיתי, העליות והמורדות, המשברים ובעיקר המסע עצמו אל עבר המטרה, שהוא רק התפאורה למסע ההתפתחות הפנימי שלנו כגיבורים.
שבת שלום,
גפן