בערב הסילבסטר שאלתי את עצמי מה אני זוכר מהשנה האחרונה. מה נשאר מאותם 365 ימים?
גיליתי שמתוך 525,600 הדקות שהיו השנה, אני זוכר רגעים ספורים בלבד.
אני מזמין גם אותך לנסות רגע, לעצום עיניים ולהיזכר בשנה שחלפה.
חזרת?
יופי.
ממחקרים עולה שכשאנשים נזכרים בחוויות שלהם, הם לא מעלים סרט וידאו – עם התחלה אמצע וסוף – אלא רק את רגעי השיא (הטובים והרעים) מאותה חוויה. כל היתר פשוט מתפייד לחלוטין.
מבחינת המוח האנושי לא כל הרגעים שווים. יש רגעים חשובים, והרוב הם חסרי חשיבות לחלוטין (עובדה שהוא מתייק אותם בדליטד אייטמס). אתה הולך למסעדה וזוכר רק ביס אחד, אחרי שנים באוניברסיטה אנשים זוכרים רק מרצה אחד בשיעור אחד.
בעולם העסקים והמותגים כולנו משתמשים במילה ״חוויה״, אבל זו מילה גדולה וערטילאית וגם קשה מאוד ליצור חווית מלאה יוצאת מגדר הרגיל. הקוסמים האמתיים יוצרים חוויה סבירה עד טובה אבל בתוכה הם יוצרים כמה רגעים בודדים בלתי נשכחים, שיזכרו גם שבוע או חודש אחרי.
דן היט, בוגר הרווארד ומחבר שלושה רבי מכר, כתב ספר בשם ״הכוח של הרגע״ בו חקר איך חברות יוצרות את אותם רגעי קסם. דיסניוורלד לדוגמא – רוב החוויה שם, אפשר להודות, היא לא כייפית – אתה מטורטר עד שאתה מגיע לחור שבו הפארק נמצא, ובכלל רוב הזמן עומד בתורים בלתי נגמרים עם ילדים מחוצ׳קנים. הקטע הוא שבסוף אתה זוכר מספר רגעי שיא מדהימים – ואת כל האמצע המשעמם והמציק אתה פשוט מוחק.
חברות רכב כמו BMW מתכננות את סאונד ההתנעה של המכונית, אותו ״וווורררררוםםם״ שגורם לך להתרגש, ואפילו משתמשות בטריקים אקוסטיים ופעולות מנוע שאין בהן צורך. למה? כדי ליצור שם רגע קסם.
היט כותב על מלון בלוס אנג׳לס שנקרא ״המג׳יק קסל״ ולמרות השם המפוצץ זה מבנה של שתי קומות שנבנה בשנת 1950, שנראה רגיל לגמרי מבחינה חיצונית וגם החדרים בו ממוצעים, החצר והגינה. אין בו משהו מיוחד, אבל המלון הזה מדורג כאחד משני בתי המלון הכי טובים באל-איי, עם אלפי ביקורות חיוביות בטריפאדוויזור.
המג׳יק קסל מנצח מלונות יוקרה כמו הריץ וארבע העונות. איך זה בכלל אפשרי? המנהלים של המלון הבינו את הכוח של רגעים קטנים ויוצאי דופן. בחדרים יש טלפון אדום בוהק (כמו של רמטכ״לים) ומעליו שלט ״קו חירום לסוכריות״. כשמרימים אותו מישהו בצד השני עונה ״סוכריות חירום איך אני יכול לעזור לך״ ואפשר להזמין סוכריות שמגיעות על מגש של כסף על ידי מלצר עם כפפות לבנות – ובחינם. בנוסף, יש למלון גם תפריט מיוחד למשחקי קופסא. למרות ש-95% מהרגעים במלון בטח פחות טובים מאשר בריץ, עדין מה שהאורח זוכר בסופו של דבר הוא הרגע עם הסוכריות, שמנצח את הלובי המפואר של הריץ המתחרה.
הרגעים המושלמים האלו לא מתכננים את עצמם, אם לא נדאג ליצור אותם, אז יזכרו רגע אחר. ההזדמנות הגדולה היא בחשיבה על אותם רגעי שיא.
נעשה עוד תרגיל.
אני מזמין אותך לעצום את העיניים ולחשוב על….. הבנק שלך.
איזה פריים עולה לראש?
זה הסניף עם הפקידים? או התור?
לבנקים יש הזדמנות יוצאת דופן ליצור רגעי קסם נדירים, יש להם קשר איתנו לאורך זמן הם חלקים מהחיים שלנו. יותר מכך, הם קשורים ישירות לרוב הרגעים המכוננים בחיים שלנו, כאשר מתחתנים – מוסיפים מישהו לחשבון, אנחנו לוקחים משכנתא – סימן שנכנסנו לבית חדש. האם הבנקים משתמשים ברגעים האלו כדי ליצור רגע בלתי נשכח? נניח הרגע שבו סיימתם לשלם משכנתא, זה הרגע שהבית הופך להיות שלכם.
היית מצפה שאחרי 30 שנה ששילמת, זה יהיה רגע שהבנק ימנף וישלח לך קופסא עם מפתח ענק (או ברכת הבית) לחגוג את זה וכך יצרוב את עצמו ברגע הגדול כחוויה חיובית לשנים קדימה. אבל יש בנקים שדווקא ברגע הזה דווקא שולחים לך מעטפה בדואר עם עמלת פדיון המשכנתא.
אבל זה לא רק בנקים, כולנו מפספסים אין סוף הזדמנויות למצוא בסבך החיים המשעמם והסיזיפי, את אותן הזדמנויות, וזה לא צריך להיות משהו גדול ופומפוזי, רק צריך לשים אליו לב, לתסרט אותו ולביים אותו.
וגם ברמה היותר גבוהה, אומרים שברגעים האחרונים שלנו בעולם הזה, כל החיים עוברים לנו מול העיניים, אבל האמת שכנראה אלו יהיו גג 10 – 20 פריימים מכוננים. זה הזמן להתחיל לתכנן מה יהיו עשרת הרגעים האלו, ואיך אפשר ליצור אותם או לפחות לשים אליהם לב.
גפן
Comments