logo.gif
  • ערן גפן

מפת האוצר של דיסני

בשנת 1957 התיישב וולט דיסני וכתב מסמך אסטרטגי, "כתב" אולי זו הגדרה מיושנת, אולי יותר "צייר", זו היתה  מפה מורכבת, חצי תרשים ארגוני, חצי אסטרטגיה וחצי חלום (וכן אצל וולט השלם תמיד היה גדול מסך חלקיו).

המפה הזו נראית כמו שילוב שמשהו שעשו בחברת מקינזי עם מפת אוצר סודי שנלקחה מאחד מסרטיו של דיסני, במרכזה היו אולפני האנימציה, ומהם נמתחו קווים לעסקים נוספים, הסרטים בונים דמויות אהובות, בהן עושים שימוש גם בעסקי חוברות הקומיקס, אשר מובילים לעוד אהבה לדמויות אשר מאפשרת את עסקי זכויות המסחור של הדמויות, שמובילים לחטיבת הצעצועים איתם הילדים משחקים ואז רוצים לפגוש בעולם האמיתי, שיוביל לעסקי פארקי השעשועים דיסני-וורלד, בהם יוצגו דמויות נוספות וכמובן ימכרו צעצועים שיתמכו בסרטים נוספים. וחוזר חלילה.

דיסני השאיר מתכון, תאוריה עסקית מסודרת שנועדה לייצר צמיחה מתמדת, גלגל תנופה של עסקים ומוצרים שונים המתחרים בשווקים שונים ונדרשים להוביל בהם, אבל עדיין ניזונים ומזינים אחד את הצלחתו של השני.

את מפת החזון הזו החברה מימשה במלואה, נוצר אקו-סיסטם שמזין את עצמו. אם היום היה צריך לצייר את מפת החברות הארגון והמותגים של דיסני, היה נדרש יותר מעמוד מחברת, כנראה יותר כמו קיר ענק, דיסני נסחרת היום לפי שווי של 250 מיליארד דולר, בבעלותה בנוסף לאולפני הסרטים והאנימציה גם יותר מ 100 ערוצי טלוויזיה, פיקסר, מארוול, פארקי השעשועים, הם לאחרונה קנו את FOX, השתלטו על HULU ובונים בנוסף את דיסני+ מתחרה ישיר לנטפליקס.

לא הכל היה ורוד בממלכת דיסני, היו לה תקופות קשות, עוד בהתחלה אחרי שוולט יצר את דמותו של מיקי הוא עבר התמוטטות עצבים קשה ורק אחרי שלקח חופש משמעותי הוא חזר לעבוד על מימוש החזון. לאחר מכן השקת דיסנילנד בשנת 1955 היתה קטסטרופלית ונקראה לאחר מכן "יום ראשון השחור". גם בהמשך היו שנים בהן דיסני איבדה את דרכה, אולפני האנימציה שלה הפסידו למתחרים והפארקים הפכו למשאבת מזומנים, היו גם ניסיונות טכנולוגיים כושלים.

אבל גם שהלכו לאיבוד תמיד הם חזרו אל הבסיס, אל החזון של המייסד. כפי שסיפר ג'פרי קצנברג שהגיע לדיסני מדרים-וורקס והתבקש לתקן את עסקי האנימציה "פשוט חזרתי אל המכתבים שהשאיר וולט, היו שם הנחיות מסודרות איך לעשות סרטים וגם מה יחבר את כל העסקים שלנו בראייה קדימה".

מה שחיבר ומחבר את כל מרבית העסקים של דיסני הוא מכנה משותף מאוד ברור, זהו לא מכנה משותף אופרטיבי, גם לא טכנולוגי, יש הבדל עצום בין לנהל פארק עם רכבת הרים ומופעי אש לבין לבנות פלטפורמת סטרימינג שתתחרה בנטפליקס. מה שמחבר את כל המוצרים והעסקים האלו הוא המותג, הן הדמויות, הם הרעיונות – כל אותם נכסים בלתי ממשיים שנמצאים רק בראש ובעיקר בלב של האנשים.

המותג הוא שאפשר לדיסני התרחבות לעסקים שונים, טכנולוגיות מתקדמות ומוצרים שונים אחד מהשני, כאשר כוחו הוא הדבק בצירו של גלגל התנופה. וולט היה סטורי טלר ובונה מותגים, הוא אפילו הקים משרד פרסום לפני אולפני האנימציה, הוא הוכיח שאפשר לבנות אימפריה צומחת, מוחשית, כלכלית, פיזית שכולה בנויה על תשתית של רעיונות.

מפעל החיים האדיר הזה נוצר במוחו והודגם באמצעות שני ציורים ששינו את ההיסטוריה, הציור הראשון משנת 1928 הוא של דמות עכבר חמוד שבהתחלה קרא לו מורטימר, והציור השני הוא אותה מפה אסטרטגית של הארגון. שניהם ביחד הנייעו את דיסני קדימה, ממש כמו בסרט האנימציה הראשון שייצר או פעם – בו רואים את מיקי נוהג בספינת קיטור.

שבת שלום,

גפן

״השראה לחדשנות״- ערן גפן

אנחנו חיים בתקופה של שינויים גדולים, מרגשים ומפחידים כאחד.
תקופה בה נפתחות אין סוף הזדמנויות עסקיות ולצידם לא מעט אתגרים וקשיים; איך מנהלים ומנווטים עסקים בעידן כלכלת החדשנות? איך בונים תרבות ארגונית? איזה טכנולוגיות מערערות נכנסות ואיך עושים בהן שימוש? התוכן מיועד למנהלים בכירים, יזמים, וכל מי שמתעניין בתחומי העסקים והחדשנות.

לקבלת המייל השבועי