logo.gif
  • ערן גפן

מומנטום


כשהתיישבתי לכתוב הרגשתי כבדות כזו, לא בגלל עודף מופלטות במימונה, פשוט רציתי אבל לא יכולתי. דחיתי את זה משבוע לשבוע ואז יום העצמאות הגיע ומפה לשם – כבר חודש אני ״מתכנן לחזור״.

מה שקרה הוא שאיבדתי את המומנטום.

גם עכשיו, חודש בדיוק אחרי, כשאני כבר כותב לך, כל מילה בקושי יוצאת. זה כמו לגלגל סלע ענק במעלה ההר, אחרי כל משפט אני עושה הפסקה, לוקח שלוק מהקפה – וחוזר, צעד צעד, מילה מילה, משפט משפט. וווי, זה קשה.

אני חושב לעצמי שחבל שהפסקתי לכתוב. הרי הגעתי ליכולת לא רעה בכתיבה – בהתחלה זה היה קשה, כמו עכשיו, אבל לאט לאט הרגשתי שהטקסטים שלי משתפרים, שאני נותן יותר ויותר ערך ואפילו שאני כבר מתאמץ פחות. פיתחתי ״שרירים״ ושיטה לעשות את זה טוב יותר ובפחות מאמץ.

חבר סיפר לי שבריצה אומרים לך שלא משנה מה קורה, אף פעם אל תעבור להליכה. תרוץ לאט, בקצב צב, אבל אל תעבור להליכה, ובטח שאל תעצור להפסקה.

התפקיד העיקרי שלנו כמנהלים הוא לייצר מומנטום בארגון ובצוותים שלנו. מומנטום הוא החבר הכי טוב של המנהל, כי ברגע שיש לך אותו הכל נראה יותר טוב. קל יותר לגדול, קל יותר להוביל.

אומרים שזה ההבדל בין מנהלים למנהיגים – בעוד שמנהלים מנסים לפתור בעיות, מנהיגים מנסים ליצור מומנטום. הם יודעים שאם הם יצרו מספיק מומנטום הם יצליחו לפתור את רוב הבעיות בקלות, רק מכוח התנופה. לא סתם אחד מספרי הניהול הטובים והאייקונים מכולם הוא ״מטוב למצוין״ של טים קולינס, שמשתמש במושג ״גלגל התנופה״. המטרה היא לייצר יותר אימפקט בפחות אנרגיה, או להשקיע את אותה כמות אנרגיה – אבל לקבל תוצאות במהירות הולכת וגוברת.

אז איך יוצרים מומנטום?

בונים מכונה

הדבר הכי חשוב למומנטום הוא מה שקורה לפניו – היכולת לבנות מכונה שתוכל לעמוד במהירות ההולכת וגדלה. חשוב לזכור שיש הבדל בין פריצה לבין מומנטום: פריצה היא ״פיק״ נקודתי שאחריו יכולה לבוא נפילה, מומנטום בהגדרה הוא משהו שרק הולך ומתגבר כל הזמן. אם התשתית לא תהיה טובה, כשיבוא המומנטום הכל יתפרק וההתקדמות תיעצר.

קולינס בדק בספרו חברות שונות, כאלו שהצליחו וכאלו שכשלו. בקרב החברות הכושלות הוא איתר כל מיני ניסיונות לקיצור דרך, כמו ״הצנחת מנכ״ל כוכב״ או פעילות מוגברת של ״מיזוגים ורכישות״. החברות האלו סבלו מכשל – במקום לצבור תנופה ולסובב את הגלגל סיבוב ועוד סיבוב, הן ניסו לדלג על שלב הבנייה ולזנק ישר לפריצת הדרך. כשזה לא עבד, הן התרוצצו לכל כיוון ולא הצליחו לשמור על כיוון אחיד.

הבנייה חשובה גם כשמציבים מטרות גם ברמה האישית. חשוב לשאול את עצמך: האם הנחת את התשתית הנכונה לקראת המומנטום שיבוא? האם יש לך את ההרגלים, השיטות והיכולות המתאימות לקראת השגת היעד שלך?

מורידים חיכוך

כדי שגלגל יגביר קצב חייבים להוריד את החיכוך, וכך גם בגלגל התנופה. בארגונים חיכוך הוא כל מה שמאט את החברה – בין אם זה קבלת החלטות איטית, יחסים לא טובים או ״תפוח רקוב״ בצוות, וכמובן תהליכי עבודה מסורבלים.

התפקיד שלנו הוא לבנות מערכת תהליכים ושיטות שיאפשרו זרימה כמה שיותר חלקה בין חלקי הצוות (ובלי טפטופים). זה תהליך שאינו נגמר, שמצריך שיפור תמידי והמון המון מודעות עצמית. תמיד יש עוד משהו לעשות כדי להוריד את החיכוך.

מאיצי הטכנולוגיה

כלים חדשים מאפשרים לנו לעשות הכל הרבה יותר טוב ומהר, וחברות וצוותים שלומדים להשתמש בכלים החדשים במהירות מקבלים בוסט לתאוצה שלהם.

בשנות ה-80 הובילו חברות שמיהרו לאמץ את המחשוב; בשנות ה-2000 חברות שאימצו את כוחה של הרשת ניצחו את המתחרים; וכיום חברות שיאמצו את ה-AI ואת האינטרנט של הדברים כדי לתת ערך גדול יותר ללקוחות ינצחו את המתחרים שלהן.

אבל – אזהרה קטנה: החברות המצליחות השתמשו בטכנולוגיה כמאיץ לתנופה – ולא כגורם שיוצר את התנופה. אף אחת מהן לא החלה את המפנה בטכנולוגיה חלוצית, אבל כולן נעשו חלוצות ביישומה של הטכנולוגיה לאחר שהבינו איך היא משתלבת בערכי הליבה שלהן.

מכניסים פנימה יוצרי אנרגיה

הדבר הכי חשוב בצוות הוא האנרגיה שלו. יותר מהמקצועיות, יותר מהידע – המפתח להצלחה הוא הגישה.

יש אנשים שהם זוללי אנרגיה ויש כאלו שמכניסים אנרגיה. כדי להגיע למומנטום חשוב להיות בפלוס משמעותי במספרם היחסי של מכניסי האנרגיה.

ממנפים הצלחות

הסוד של אומני המומנטום, בין אם ברמה האישית או כמנהלים, הוא למנף הצלחות. כל הצלחה היא מדרגה, וממנה מגיעים אל ההצלחה הבאה. ברור שבהתחלה ההצלחות הן צנועות, אבל השימוש בהן, החגיגה שלהן, מאפשר להגיע אל ההצלחה הבאה.

מחכים בסבלנות

גם כשאנחנו לא במומנטום שווה לשים לב לזה, להבין למה, ולדעת גם לקבל את זה. לפעמים צריך להוריד את הראש, לצבור אנרגיה ולחכות לגל הבא, להיות מוכנים לתפוס אותו.

מומנטום צריך להגיע בשלב של בשלות, כשכל התנאים מוכנים לקראתו. כמו ״הסערה המושלמת״, זה תמיד לוקח זמן, אבל כשהוא מגיע – אפשר לעוף קדימה.

קולינס טוען שאולי מבחוץ המהפכה שקרתה בחברות שהצליחו בענק נראית לרוב דרמטית ומהירה, אבל מבפנים, לאנשי החברה, המפנה נראה כתהליך ארגוני טבעי ומצטבר שקרה באופן אורגני. לא משנה כמה התוצאה דרמטית, המפנה עצמו אף פעם לא מתרחש בבת אחת. אין שום ״פעולה מכריעה״ או ״תוכנית כבירה״ אחת, שום ״חידוש מדהים״, או ״הזדמנות שלא תחזור״. אין שום רגע קסום.

בסוף זה תמיד – "זחל, לך, רוץ".

ומה איתך? עכשיו זה הזמן לחשוב על המטרות שהגדרת לעצמך בחיים ולשאול את עצמך אם נכנסת לשלב המומנטום. אם לא, אולי זה הזמן לתכנן איך להיכנס אליו ואפילו יותר חשוב – איך לעמוד בו כשהוא יגיע.

והוא יגיע (אמן).

גפן

״השראה לחדשנות״- ערן גפן

אנחנו חיים בתקופה של שינויים גדולים, מרגשים ומפחידים כאחד.
תקופה בה נפתחות אין סוף הזדמנויות עסקיות ולצידם לא מעט אתגרים וקשיים; איך מנהלים ומנווטים עסקים בעידן כלכלת החדשנות? איך בונים תרבות ארגונית? איזה טכנולוגיות מערערות נכנסות ואיך עושים בהן שימוש? התוכן מיועד למנהלים בכירים, יזמים, וכל מי שמתעניין בתחומי העסקים והחדשנות.

לקבלת המייל השבועי