logo.gif

חדש: הספר יוצרים צמיחה

כוחו של סיפור

אנחנו מדברים המון בשיווק על סטורי טלינג ועל כוחם של סיפורים, אבל הרבה פעמים "סיפורים שיווקיים" נחשבים למשהו שטחי, מניפולטיבי, אולי קצת "לה לה לנד" שזר לאמת ולמציאות הרצינית שבו כולנו חיים. וכותבי הסיפורים, הם נתפסים כסוג של אמנים מעופפים או יותר גרוע – פרסומים מניפולטיביים

השבוע פתאום נשאבתי לסיפור של בחור בשם בנימין, המקצוע שלו היה סטורי-טלר, הוא היה סופר, עיתונאי ומחזאי ובאמצעות הכלים האלו בלבד הוא השפיע על המציאות הממשית ושינה את ההיסטוריה לנצח.

אני מתכוון לבנימין הרצל, כן כן ההוא עם הזקן, השבוע ניסיתי להפשיט אותו מהדימוי של ההוא על המרפסת, מהקלישאה שנצרבה בכולנו עוד מימי בית הספר ולראות ולהבין מי הוא היה כבן אדם ואיך הוא נקלע להיסטוריה והשפיע על כולנו.

והאמת הסיפור שלו הוא פשוט מדהים! זה סיפור בעיקר על הכוח של סיפורים 🙂

ליצר שרשרת אירועים שתגרום להקמת מדינה. כנראה שאם הוא היה חי היום, הוא היה מקבל מתלמה בירו את פרס איש השיווק של האלף שנים ה- "בומבה פלטינום – אפי טונגסטן".

אם נחזור קצת בזמן אז את הנושא של "הבעיה היהודית" רבים ניסו לפתור, היינו מפוזרים במדינות שונות, היו נסיונות להתאחד ולהתאגד ואפילו קצת דיבורים על ארץ ישראל, אבל שום דבר לא התכנס למשהו קונקרטי. עד שהגיע האיש הכי לא קונקרטי שיש – בנימין, אדם שכל היכולות המוכחות שלו הסתכמו בעיקר רק ב… כתיבה.

אחרי שסיים אוניברסיטה, התחיל בנימין לכתוב בעיתון של וינה,יומני מסע (סוג של בלוג), והמשיך בכתיבה מחזות. הראשון היה סאטירה אנטי פמיניסטית על הקשיים בחיי הנישואין (סוג של קטורזה), בהמשך התגרש ועבר לפריז והשיג משרה של כתב העיתון בפריז (יואב טוקר). עבודתו כעיתונאי חשפה אותו ליותר ויותר סיפורים על המצוקה היהודית, על הניכור, הזרות, והאנטישמיות עד כדי שעבר משבר אישי עמוק ושקל ברצינות להתנצר. משפט דרייפוס היה הקש ששבר את גבו, הוא זיעזע את עולמו וכנראה גרם לו להתחיל לחשוב על פתרון לבעיה.

אם נכנס רגע לנעליים שלו, המחשבות שלו היו בעיקר תאורטיות הוא הרי היה סופר ומחזאי, אבל הוא התחיל לפעול, הוא פנה א יהודים חזקים עם הצעות שונות לפתרונות, בנקודה הזו בזמן כנראה היו רבים נוספים כמוהו, אז מה הפך אותו לזה שהצליח להניע תנועה ציונית משמעותיות? למה דווקא הוא הצליח להביא אותנו לנגב לאפות איפה שכולם נכשלו?.

הוא עשה את מה שהוא ידע הכי טוב, לכתוב, הוא פרסם מאמר בן 68 עמודים וקרא לו "מדינת היהודים – ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים", אף מוציא לאור בעל מוניטין לא רצה לפרסם את הספר, ובנימין הוציאו אותו לאור אצל מוכר ספרים קטן בווינה. ב-17 בינואר 1896 פורסמה ב"ג'ואיש כרוניקל" של לונדון תמצית קצרה של הספר. עורכי העיתון שהעסיק אותו, נתקפו בהלה ולחצו על בנימין לעכב את הדפסת הספר, אך בנימין סירב להמתין. הספר זכה לפרסום רב לאחר הוצאתו, אולם ברוב המקרים זכה ללעג ולביקורת שלילית. העיתונות הגרמנית-יהודית תקפה את בנימין כדמגוג חסר אחריות ושקרן. אם זאת לאט לאט החל הספר לתפוס אהדה, בהתחלה בווינה דרך אגודות הסטודנטים היהודיות. קריאתו של בנימין הדהדה בקרב יהודי מזרח אירופה והופעתו עוררה בהם התלהבות. הוא הוצף מכתבי תמיכה ממקומות שונים באירופה, בעיקר במזרח והספר תורגם למספר שפות.

בעקבות הספר בנימין נהיה סוג של סלב יהודי, הוא בעצם נשאב לתפקיד ולאחר כמה התקפי פאניקה מכובד האחריות שפתאום נפל עליו, הוא התחיל לקדם את הרעיונות שלו בדרכים פרקטיות, נפגש עם מנהיגים יהודיים ועם ראשי מדינות וניסה לרתום אותם אל הפתרונות שהגה. הוא יזם את הקונגרס הציוני הראשון ושם דגש גדול על יצירת דגל, המנון וסמלים נוספים, זאת למרות שספג התנגדות ממנהיגים יהודיים על כל "השיווקיות" שהוא הביא איתו  ענה בנימין לברון הירש: "עשוי אתה לשאול בלגלוג: 'דגל? מה זה? מוט עץ ועליו פיסת־בד?' לא, אדוני, דגל הוא הרבה יותר מזה. בדגל מוליכים בני־אדם… למען דגל, בני אדם חיים ומתים. על־פי האמת הרי זה הדבר היחיד לשמו מוכנים הם למות בהמונים". בנימין יצר בכוח הכתיבה, הסיפורים, הסמלים והחזון שלו, את "הסופה המושלמת" דברים התחילו לזוז נוצרה תנועה שחצתה את אירופה, עברה מפה לאוזן, במאמרים, בהתכנסויות, כולם ציטטו את הרעיונות שבנימין כתב באותו ספר מכונן.

בנימין הבין וראה את הכוח של כתיבה וסיפורים ליצירת שינוי במציאות ולכן המשיך לכתיבת ספרו השני "אלטנוילנד", הוא התרחש בעתיד אחרי שהוקמה מדינת ישראל. הספר היה בעצם דמיון פרי מוחו הקודח, הוא הציג את החזון באמצעות תיאור ממשי של איך יהיו החיים במדינת היהודים. הרומן הסיפורי נועד להוכיח שהציונות אינה רק חלום, אלא ניתנת להשגה.

ובעצם כל מה שרציתי לכתוב לך מופיע בסיכומו באחרית הדבר של הספר, בנימין שיתף אותנו בטריק שלו למנהיגות, חזון ויצירת מציאות:

""חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא… ואילו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות"."

שבת שלום,

גפן

״השראה לחדשנות״- ערן גפן

אנחנו חיים בתקופה של שינויים גדולים, מרגשים ומפחידים כאחד.
תקופה בה נפתחות אין סוף הזדמנויות עסקיות ולצידם לא מעט אתגרים וקשיים; איך מנהלים ומנווטים עסקים בעידן כלכלת החדשנות? איך בונים תרבות ארגונית? איזה טכנולוגיות מערערות נכנסות ואיך עושים בהן שימוש? התוכן מיועד למנהלים בכירים, יזמים, וכל מי שמתעניין בתחומי העסקים והחדשנות.

לקבלת המייל השבועי