logo.gif
  • ערן גפן

האומץ לחיים יצירתיים


במושג ״חיים יצירתיים״ אני מתכוון לכך שאנחנו מבטאים את עצמנו בצורה מלאה, נותנים לזהות שלנו לפרוח, לרעיונות שלנו לבוא לידי ביטוי, מאפשרים לנפש שלנו לממש את המתנה הגדולה שלה לעולם. האם אנחנו יוצרים דברים חדשים שאנחנו גאים בהם? דברים שהיינו יוצרים גם ללא תמורה, רק בשביל הכיף שבהם.

אני אקח לעצמי את הזכות לתת תשובה – לא מספיק.

גם אם נדמה לנו שכן, בגלל שהעבודה שלנו היא בסביבה שנושקת ליצירתיות, זה לא ממש חיים קריאטיביים, זו עדיין עבודה. זה עלול לבלבל, זה כמו משקה דיאט בטעם תפוזים ולא מיץ סחוט טבעי על המקום. לכן חשוב במיוחד לא לעשות לעצמנו הנחות בגלל התפאורה היצירתית, ולמצוא לנו את הדרך אל החיים היצירתיים.

הפרדוקס בעולם העסקי של היום הוא שלמרות שהמילה הכי סקסית היא ״יצירתיות״, בסוף היומיום בעבודה הוא שדה קטל ליצירה וביטוי עצמי. סדר היום, הלחץ, האקסלים, הבוסים, הציפיות, היעדים, המתח, הקצב, הפגישות, התאגידים, הפוליטיקה, כיבוי השרפות, הרציונליזציה, ושוב הפגישות, הקונפורמיות, ביטוח המנהלים – כולם כולם מרחיקים אותנו מהחיים היצירתיים להם אנחנו זכאים.

יצירתיות היא זכות אנושית בסיסית. אנחנו נולדים יצירתיים, עם דחף פנימי לברוא מעצמנו. אורצ׳וק הילד שלי, בן שנה וחצי, פשוט מבקש טוש ונייר ומתחיל לשרבט. בהיסטוריה האנושית התיעוד הראשון לחקלאות הוא מלפני 10 אלף שנים, אבל התיעוד הראשון לאומנות הוא מהרבה לפני, בן 40 אלף שנים. יש לנו רצון וגם זכות אנושית בסיסית, אולי אפילו חובה, לברוא משהו בעולם באמצעות הכישרון שלנו.

לכל אחד יש כישרון או מתנה חבויים בו (אפילו למנהלי כספים!) שצריך לחפור טוב, ממש לחצוב, כדי להביא אותו לידי ביטוי. זה יכול להיות כתיבה, ציור, כדרות, ריקוד, רעיונות, אופנה, עיצוב, משחק, בימוי, צילום, יזמות, פילוסופיה, שירה, שרטוט, בישול, אפייה… אין סוף דברים, כל עוד יש בזה ביטוי עצמי ויצירה של משהו חדש.

חיים יצירתיים לא בהכרח אומרים לפרוש מהמירוץ לאיזו סדנת אמן מבודדת. ממש להפך – היכולת הכי חשובה היום היא לשלב את דרך החיים היצירתית בכל מה שאנחנו עושים ביומיום. בעולם בו הצד האנליטי הולך להיות מופקע לטובת מכונות ובינה מלאכותית, מה שנשאר לנו כדי להתבדל ולייצר ערך זה לחזק את השריר שמאפשר לנו לחשוב וליצור.

חיים קריאטיביים הם חיים מעוצמים, מוגברים. אלו חיים גדולים יותר, מאושרים יותר ובהחלט מעניינים יותר.

אז איך אפשר לחיות חיים יותר יצירתיים? איך אפשר לתת לנפש שלנו את אותו מרחב לבטא את עצמה? איך יוצרים לעצמנו את האנרגיה, ובעיקר – איך מתחילים?

בזמן האחרון התעמקתי בנושא כדי להשתכלל בו. חפרתי, האזנתי קראתי כמה ספרים ומחקרים בתחום, לדוגמא ״הקסם הגדול״ של מחברת הספר ״לאכול, להתפלל, לאהוב״, אליזבט גילברט, ואת ״דרך האומן״ הקלאסיקה של ג׳וליה קמרון. מה שבאמת הכי טען אותי הוא הרצאה של יובל מהצוות שלנו המכונה ״הילד״ – בנושא זה.

סיכמתי לעצמי כל מה שלמדתי כדי להזכיר לעצמי וגם לך את הדרכים לחיים יצירתיים.

אישור לעצמך

כדי ליצור יותר אנחנו חייבים לאשר לעצמנו להיות המוזר שנהנה מעצמו ומיצירתו.

לעבור שיקום של הזהות העצמית, לחזק את אותו קול ייחודי שהוא רק שלנו, אותו צבע שכנראה קצת טושטש ונרמס על ידי החברה והסובבים שלנו (הם לא עושים את זה כנגדנו, זה פשוט מאיים עליהם).

הרבה פעמים בושה היא שחוסמת את החופש לעשות משהו יצירתי. זה כמו גילוי סוד פרטי, יש בו מין החשיפה שיכולה לגרום להתבייש: אם אצור את הדבר הזה, אולי זה לא מספיק טוב? מי אני בכלל? מי צריך את זה?

יותר חשוב מלהיות מובן לכולם זה להיות עם הגיון פנימי ועקבי משלך. זה מה שעומד מאחורי המילה הלא ברורה ״אותנטיות״. להתנהג בצורה שלא מנסה לרצות את הממוצע, כזו שכל ביקורת או אפילו אי הבנה משנה את ההתנהלות שלו ככה שתהיה קל לעיכול לכולם. זו הדרך המהירה למצע את עצמך.

כשאנחנו צעירים אנחנו מנסים להיות מושלמים, כי נראה לנו שכולם מתעניינים בנו. כשאנחנו מתבגרים ומבינים שאף אחד לא מתעניין בנו באמת, זה מאפשר לנו לחזור ולהתחבר לאותנטיות שלנו: אם אף אחד לא מתעניין אז אף אחד לא יבקר.

באופן מוזר, קצת הפוך על הפוך, אנשים דווקא יעריכו את זה יותר. בסוף כנראה מה שטוב בך זה אותה מוזרות ייחודית שצריך לתת לה ביטוי כדי ליצור דברים ולהדהד את עצמך לעולם. יש כאלו שחוששים שזה ״כבר נעשה״ – אבל הכל כבר נעשה, הכל כבר קיים, זה פשוט לא נעשה על ידך, בגרסה שלך, ברלוונטיות ובהקשר שלך.

אומץ

האם יש לך את האומץ להוציא החוצה לעולם את האוצרות שיש בתוכך?

אם אין לך פחד מהדברים שיצרת, סימן שלא יצרת שום דבר מעניין. זו האמת.

פחד הוא סימן שמשהו טוב נוצר פה.

יצירתיות מעצם טבעה מחייבת אותך להיכנס למקומות של חוסר וודאות, וזו מטבעה מייצרת פחד. אם לא נצליח להתקדם קדימה, לצידו של הפחד, לא נוכל לעשות שום דבר באמת מעניין.

בלי אומץ החיים שלנו נשארים קטנים, צפויים, בינוניים, ממוצעים, פושרים ומותאמים לכולם. מסע הציד למצוא את אותם הדברים שיצירתם עושה לך כיף בלי סיבה – הוא הוא החיים היצירתיים.

זה הרגע שגם אם יהיה הנהון של ״כן״ מצידך – אני לא אסתפק בו.

אני יודע שברגע האמת תבוא ההשתפנות הבאה שלך. קל להגיד, קשה מאוד לעשות.

הנה משחק:

המשימה שלי עבורך היא לחשוב על משהו יצירתי מאוד שמישהו או גוף כלשהו עשו לאחרונה. משהו מדהים שגרם לך להעריך אותם (אני למשל חושב עכשיו על אילון מאסק ששלח את המכונית של טסלה לחלל).

עכשיו נחשוב ביחד על הישיבה (או השיחה) שבה הרעיון הזה עלה לראשונה, ועל 5 טיעונים נגד הדבר עליו חשבת. מחשבות הגיוניות שכנראה נאמרו לפני שזה קרה.

הלו —- לא לרמות…!

הנה מחשבות הגיוניות נגד שליחת טסלה בשיגור הניסוי של spacex:

  1. ומה אם ניסוי הטיל ייכשל והוא יתפוצץ (כפי שקרה בפעם הקודמת)? זה ישליך גם על המותג טסלה.

  2. זה ייתפס כגחמה לא רצינית.

  3. זה לשלוח פסולת לחלל, מה שיעורר ביקורת.

  4. זה משהו ש״דוש״ יעשה.

  5. אלו שתי חברות שונות (tesla – spacex) ושתיהן ציבוריות, זה עסקת בעלי עניין.

  6. זה מטומטם וילדותי, לא רציני. עסקי הטילים והתעופה הם מדע רציני. לא גימיק שיווקי.

נכון זה קל?

כי לחשוב על ״למה לא״ כנגד דברים יצירתיים – זו ממש לא חוכמה.

אז בפעם הבאה שיש לך רעיון יצירתי, דחף ליצור משהו, או שמישהו מציע משהו יצירתי – נא לזכור שלהסביר את כל הבעיות ולשכנע ״למה לא״ זה הדבר הכי קל בעולם.

אבל האם יש לך את האומץ והחכמה להגיד ״כן״?

להגיד כן לאחרים.

להגיד כן לעצמך.

אם נתחבר לחיים היצירתיים וניקח את הסיכון ליצור משהו, לא משנה אם זה אוריגמי או שירים, ויהיה לנו האומץ לחשוף אותם לעולם, לביקורות ולדעה, אני מבטיח לך שגם נהיה מנהלים יותר יצירתיים, כאלה שמאשרים רעיונות יותר טובים.

להיות פתוח לקלוט רעיונות

אליזבט גילברט כותבת ב״קסם הגדול״ שבעולם שלנו אין רק חיות וצמחים ובקטריות ווירוסים – יש גם רעיונות. רעיונות הם בעצם ישות אנרגטית עצמאית חסרת גוף, יש להם מודעות ויש להם רצון. הרעיונות מסתובבים בחיפוש אחר פרטנר אנושי פנוי ומוכן. כשהרעיון חושב שאתה מוכן, הוא ינסה לתפוס את תשומת הלב שלך. אולי לא תשים לב אבל תתחיל להרגיש את ההשראה בגוף, והיא לא תעזוב אותך עד שלרעיון תהיה את כל תשומת הלב שלך. ואז הוא ישאל: ”אתה רוצה לעבוד איתי?“

כן, אני יודע שזה נשמע לך קצת ״מחופף״. גם אני חשבתי ככה בהתחלה, אבל אז נזכרתי שקרה לי יותר מפעם אחת שרעיונות ״זרמו דרכי״ והרגשתי שאני רק כלי שדרכו הם מגיעים לעולם.

כמנהלים עיקר התפקיד שלנו הוא לצוד אותם, לעודד אותם, ליצור סביבה בטוחה לאותם רעיונות שבירים ומוזרים. אנחנו חייבים להיות בחיפוש פעיל של דימויים, של רעיונות, של פרטים. בסוף יצירתיות היא לדעת לחבר בין רעיונות קיימים בצורה ייחודית וחדשה, ובשביל זה חשוב שהבאר שלנו תהיה מלאה.

לפנות זמן

אני כותב לך את המייל הזה מאילת. קפצתי לפה לקצת זמן כדי שאוכל להתפנות לכתיבה ולשאוב קצת השראה. הכתיבה היא אחת הדרכים שמאפשרות לי לעודד את היצרתיות שלי, ובשבילה אני צריך לפנות לעצמי זמן לבד.

האמן הפנימי שבך צריך זמן איכות איתך, שעתיים בשבוע שמוקדשות לפיתוח התודעה היצירתית שלך. דייט עם הילד היצירתי שבך, שבו תעשו משהו שנותן לך השראה וטוען אותך ליצור.

פשוט להתחיל ולעשות את זה

העיקר הוא לא לחשוב על זה יותר מדי, אלא פשוט להתחיל לעשות.

זה לא אמור להיות ״גדול״ או ״קטן״, זה אמור למשוך אותך, כמו סביון שמתגלגל ברוח על חוף הים ורצים אחריו מבלי לדעת לאן הוא יוביל.

אומרים שלעתים אנשים מנסים לחיות את חייהם מהסוף אל ההתחלה: הם מתאמצים להרוויח כסף כדי שיוכלו לעשות את מה שהם רוצים, ואז יוכלו ליצור כדי להיות מאושרים.

למעשה, הדברים הולכים בסדר הפוך: תחילה עליך להיות מי שאתה באמת, אחר כך ליצור ולבטא את עצמך, ואז יהיה לך את מה שאתה רוצה.

האביב מגיע מרגישים את זה כבר באוויר,

זה הזמן לצאת מהחורף, מההתכנסות וההסתגרות, ופשוט – להתחיל לפרוח.

גפן.

״השראה לחדשנות״- ערן גפן

אנחנו חיים בתקופה של שינויים גדולים, מרגשים ומפחידים כאחד.
תקופה בה נפתחות אין סוף הזדמנויות עסקיות ולצידם לא מעט אתגרים וקשיים; איך מנהלים ומנווטים עסקים בעידן כלכלת החדשנות? איך בונים תרבות ארגונית? איזה טכנולוגיות מערערות נכנסות ואיך עושים בהן שימוש? התוכן מיועד למנהלים בכירים, יזמים, וכל מי שמתעניין בתחומי העסקים והחדשנות.

לקבלת המייל השבועי