השבוע נפגשתי עם מוריס קאהן, המיליארדר והפילנתרופ בן ה-90, האיש שהקים את דפי זהב ואמדוקס ותמך בשיגור החללית הישראלית הראשונה לירח. הוא אירח אותי בביתו שנמצא על צוק מרהיב מול הים. לאחר הפגישה שאלתי את עצמי מה בעצם משותף לאותם "יוצאים מהכלל", כל אלו שהגיעו לגדולה.
יצא לי לפגוש רבים מהם ולעבוד עם חלקם - יזמים, מיליארדרים, אמנים מפורסמים, מנהיגים - ראיתי איך הם פועלים מאחורי הקלעים. הם לא יותר חכמים מאחרים, גם הם עושים קקי בבוקר, יש להם חולשות אנושיות, כעסים ולא מעט התקטננויות. ועדיין, יש כמה מאפיינים משותפים המאפשרים להם להיות להיות יוצאי דופן, לשבור את הממוצע, לעשות דברים בענק ולהותיר חותם משמעותי.
1. לשבור המטריקס
לכולם היה רגע מכונן שבו הם עברו שינוי תודעתי, בו הם יצאו מתודעה של ״מה שיש כרגע״ ועברו לתודעה של מה שאפשרי, תודעת צמיחה. זה הרגע שבו הם מרדו בבוסים הקודמים שלהם, "רצחו" או "בחרו להתחרות" באביהם המקצועי, והשתחררו מהפטרונות שלו. אצל מוריס זה היה במלחמת יום כיפור כשהבין בתור מנהל בדפי זהב, שהחברה העולמית לא באמת מתעניינת בשלוחה הישראלית או בשלומו באופן אישי, בהמשך הוא ניצל את משבר החרם הערבי כדי להשתלט על החברה.
גם אם הכל היה טוב, זה לא הספיק להם. הם רצו להיות רימרקבל, העזו להגשים את התת מודע, את האפשרות שאחרים חשבו שהם לא ראויים לה. הם משכו את עצמם למעלה, קפצו מעל הפופיק, נכנסו מאחורי דלת שיש כאלו שחשבו שאין להם מפתח אליה. הם האמינו שהם זכאים לכך, גם אם בהתחלה אמרו להם שהם לא בליגה הזו, הם לא נתנו לאחרים להקטין אותם.
ברגע שהם שברו את המחסום התודעתי הזה, הם כבר לא הביטו לאחור. הם ראו את המטריקס מתפורר והם כבר הבינו. מאז הם בזים למילה "משפחה" במקומות עבודה, ואין להם בוס או בעל בית. הם יצאו מהמשחק, שברו את התיחום שהוגדר להם, התנערו מכל פטרון. הם אדונים לגורלם.
2. אובססיביות
כל מי שעובד מול "היוצאים מן הכלל״ יודע שהם אובססיביים ולא מתביישים בזה. הם פשט בלתי נלאים, הם מאלה שנכנסים לבדוק את הנתונים כל הזמן, מרפרשים בלי הפסקה. הם לא יודעים מה זה "וורק לייף באלנס". הם יתקשרו אליך באחת עשרה בלילה ויחפרו לך על רעיון קטן שיש להם וגם מצידם הם זמינים בשבילך תמיד. יש להם אנרגיה בלתי נגמרת גם בגילאים מבוגרים, עם תחושת דחיפות להגשים וידיעה שהזמן קצוב. הם פשוט לא רואים בעיניים, ולמרות שהם יגידו שהם לא - הם הכי קונטרול פריק שיש.
3. למנף
יש באינטרנט סרט של אבני דומינו נופלות, כאשר כל אבן גדולה פי 1.5 מהקודמת. האבן הראשונה קטנה ורגילה, אבל האבן העשרים כבר בגודל של בית. יוצאי הדופן מבינים שכדי להפיל אבן בגודל של בית הם צריכים לקפוץ מהישג להישג. הם מלכי המינוף - כל הישג הכי קטן ישר מועצם ומשמש כמדרגה בדרך למטרה הבאה.
הם ממנפים הצלחות, כסף של אחרים, או קשרים (וניים דרופינג), לעיתים גם גוזמאות. יש כאלו שבונים מכונה דיגיטלית או מוצר כלשהו שממנף את הכישורים שלהם. הם מבינים שכדי להגיע לעוצמה גדולה צריך להשתמש בכוח חיצוני, שאין להם.
4. לחיות על הקצוות
יוצאי הדופן חיים בקצוות. הם יהיו כל דבר - העיקר לא להיות ממוצעים. יש אנשים שיגידו שהם "מוזרים, פסיכיים, לא מידתיים" - זה נכון. הם ירשו לעצמם להיות משוגעים, לעיתים ממזרים, יחיו לעיתים על גבול התחום האפור, ובצמתים מסוימים, כאשר 99% אחוז מהאנשים פונים לכיוון אחד - הם יפנו לכיוון ההפוך ויסכנו כל מה שיש להם ויכנסו "אול אין".
הם "חיים בסרט" של עצמם, ממלאים את המוח שלהם בסיפורים, כותבים את תסריט חייהם ומספרים את הנרטיב הזה שוב ושוב (ושוב) למי שרק מוכן לשמוע, יתישו את כולם עד שה"לה לה לנד" שלהם הופך למציאות אלטרנטיבית, שמצליחה להתקיים לצד המציאות הרגילה - ובסופו של דבר משנה אותה.
5. הם הכי נחמדים בעולם… עד שהם לא
מצד אחד הם הכי מענטשים, הם יודעים להתנהג ולהקסים אותך כשהם רוצים, להגיד את הדבר הנכון ולהרים אותך הכי גבוה שאפשר בעיניים מלאות חיבה.
אבל…
לפעמים הם מקבלים את המבט המפחיד, מבט קשה כזה, שמאחוריו רואים את הקילנג אינסטינקט. הם יודעים לחתוך ללא סנטימנטים, להגיד "לא" להצעות בלי להתנצל, לפטר אנשים, להיפרד משותפים ולהתגבר במהירות על תחושת האשמה. הם חיים לפי החוקים שלהם ולא עובדים בלרצות את כולם. הם גם מוכנים לשלם על זה מחירים גבוהים.
6. ווינג מן
מהניסיון שלי, לרוב אלו שעלו לגדולה תמיד יש באיזור איזה "איש צללים" לידם, מנהל מוכשר, נחבא אל הכלים שעושה את העבודה עצמה גם אם היא מלוכלכת. הווינג מן שלהם הוא בדרך כלל ההיפך מהם, איש אמון, שרץ לצידם שנים, כזה שמבין אותם בלי מילים ויודע לגרום לדברים לקרות.
7. להתיידד עם הבדידות
להיות יוצא דופן אומר להתיידד עם הבדידות, לטפס לבד אל ראש ההר, לפרוש הצידה מהחיבוק של כולם.
גם אחרי ההצלחה, הרבה פעמים הם מרגישים שאף אחד לא באמת מבין אותם ורבים רואים בהם רק את הדמות הממותגת שהם בנו, את המכונה הממונפת שהם יצרו סביבם ולא את האדם עצמו מאחוריה. ההחלטות הקשות שהם קיבלו בעבר והכוח שיש להם היום בידיים מייצר שכבת הפרדה שמעט אנשים מצליחים לחדור.
8. לצאת מהמקצוע שלך
גם אם הם הגיעו ממקצוע עם התמחות ספציפית, היום הם כבר מפוזרים פני על שלל התמחויות אחרות, אחרי שלמדו יכולות משלימות מתחומים אחרים.
אם הם מגיעים מתחומי מוח שמאל (אנליטיות, כסף ומספרים) הם יפתחו ויסגלו יכולות מדהימות של מוח ימין (יצירתיות, רוח וסטוריטלינג) - ולהפך.
אם כל אחד מאיתנו הוא סוג של תוכנת אופיס יש את אנשי האקסל (המספרים), אנשי הוורד (הסיפורים), הפאוור פוינט (המאקרו) והאווטלוק (הקשרים) - הם דווקא הצליחו לפתח יכולות בכל התחומים - או לפחות לא נרתעים מהם. בגלל שהתרחבו מהמקצוע שלהם, הרבה פעמים הברנז'ה המקצועית שלהם התנכרה להם בהתחלה, ייתכן שאפילו קראו להם "שרלטנים", אבל בזמן הזה הם פשוט פיתחו יכולות בתחומים משלימים.
9. הם ממוקדי מטרה גדולה ושמנה
הדברים שהם מאחלים לעצמם בקול רם, אחרים אפילו מפחדים לחשוב.
10. הם מצליחים לשכנע אחרים לעזור להם
(ולהפוך את זה זה לחלום והמטרה שלהם)
אז אם בא לך להיות יוצא מן הכלל ולעשות משהו ענק בחיים האלו, כל מה שצריך זה לשבור את המחסום התודעתי, להשתחרר מהפטרון, לצאת מהמטריקס, לקפוץ קדימה ברגע מכונן, אחרי מטרה גדולה ושמנה, לפעול ללא לאות באובססיביות. לרתום אחרים מוכשרים להצטרף כאילו היה זה החלום שלהם, לדעת למנף כל דבר בדרך אליה, להתרחב מהמקצוע שלך, למצוא ווינג מן, לדעת להיות קילר כשצריך, לסכן כל מה שיש לך, לחיות על הקצוות ולהכיל בדידות.
קל.
ממה שראיתי, אלו מאפיינים שחוזרים אצל רבים מאלה שעלו לגדולה וכמו כל גיבור - הם אולי רחוקים מלהיות מושלמים והם גם לא בהכרח מאושרים יותר, אבל הם בהחלט מזיזים את העולם שלנו קדימה.
גפן
איש מדהים, נדיר, משכמו ומעלה, יחד עימו קבוצה שלמה של אנשים בעיקר מאמדוקס. אני ממתין לקרוא מה הבכיינים יכתבו עליו, כמה לא צריך אותו (גם לא את פרוייקט בראשית) ומה הוא בכלל עשה בחיים למען המדינה.